<h1>צידה לדרך מ"ג כ"ה פ"ז</h1>
<h2>דף לג.</h2>
הפולטת שכבת זרע בימי ספירתה, אם הוא תוך שש עונות לשמושה סותרת אותו יום. לפיכך המשמשת מטתה וראתה ופסקה בו ביום, אינה מתחלת לספור שבעה נקיים עד שיעברו עליה שש עונות, שמא תפלוט. לפיכך אינה מתחלת לספור עד יום חמישי לשימושה, כגון אם שמשה במוצאי שבת, אינה מתחלת למנות עד יום חמישי, שאין שכבת זרע מסריח עד שיעברו עליו שש עונות שלמות מעת לעת, ואם שמשה במוצאי שבת, ופלטה בליל רביעי קודם עת שמושה במוצאי שבת, עדיין היא עומדת בתוך עונה ששית לשמושה וסותרת, הילכך יום חמישי יהיה ראשון לספירתה. ואם תרצה לספור מיום [מחרת] ראיתה, תקנח יפה באותו מקום או במוך או בבגד להפליט כל הזרע, או תרחוץ במים חמים, והמים יפלטו כל הזרע. ומוסרה לא תפרע. בכל אשר לה יארע. למען יהיו בניה קדושים, זרע אנשים.
<h2>דף סו.</h2>
חייב אדם לפרוש מאשתו בימי טומאה, עד שתספור ותטבול. ולא יגע בה, ולא יושיט לה כלי, ולא יקבלנו מידה. ולא יאכל עמה על השלחן בלא היכר, כגון מפה שניה, או ישים שום כלי ביניהם. ולא יאכלו בקערה אחת, אבל יכולין לשתות בכוס אחד. ומותרת לשמשו בחליו, אבל הרחצת פניו ידיו ורגליו והצעת המטה בפניו אסור. לא יסתכל בכל המקומות הרגילין להיות מכוסין, בימי נדתה. כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה נדה עושה לבעלה, חוץ ממזיגת הכוס, והרחצת פניו ידיו ורגליו, והצעת הסדינים והמכסה, שזהו דרך חיבה ומזיגת הכוס שתניחהו ביד שמאל או על הכר והכסת כשהוא דרך שינוי מותר.
<h2>דף סח.</h2>
הנדה אחר שיפסוק דמה תבדוק עצמה יפה יפה. ובדיקה זאת תהיה בין השמשות ביום שתפסוק בו (מלבדוק) [מלראות] תלבש חלוק הבדוק לה מבין השמשות, בענין שתמנה הלילה של יום ראשון בטהרה. ומיום המחרת תתחיל לספור שבעת ימים נקיים. [ע"ב] כל שבעת ימי הספירה צריכה לבדוק לכתחלה פעם אחת בכל יום. לא בדקה אלא פעם אחת, בין בתחלת ימי השבעה, או באמצע, או בסוף, מותרת לבעלה. ואם לא בדקה כל ימי השבעה, אין לה אלא יום אחד, ומשלמת עליו השבעה. בדיקה זו של הפסק טהרה צריכה לעשות בצמר נקי, או בצמר גפן, או בבגד פשתן ישן ונקי, ולהכניסו בחורין ובסדקין עד מקום שאבר התשמיש מגיע. ואם לא עשתה כן לא יצאה ידי בדיקה. כל אשה המרבה לבדוק בכל זמן הרי זו משובחת.
